(א)וַיִּגַּע֙הַחֹ֣דֶשׁהַשְּׁבִיעִ֔יוּבְנֵ֥ייִשְׂרָאֵ֖לבֶּעָרִ֑יםוַיֵּאָסְפ֥וּהָעָ֛םכְּאִ֥ישׁאֶחָ֖דאֶל־יְרוּשָׁלָֽ͏ִם׃(ב)וַיָּ֩קׇם֩יֵשׁ֨וּעַבֶּן־יֽוֹצָדָ֜קוְאֶחָ֣יוהַכֹּהֲנִ֗יםוּזְרֻבָּבֶ֤לבֶּן־שְׁאַלְתִּיאֵל֙וְאֶחָ֔יווַיִּבְנ֕וּאֶת־מִזְבַּ֖חאֱלֹהֵ֣ייִשְׂרָאֵ֑ללְהַעֲל֤וֹתעָלָיו֙עֹל֔וֹתכַּכָּת֕וּבבְּתוֹרַ֖תמֹשֶׁ֥האִישׁ־הָאֱלֹהִֽים׃(ג)וַיָּכִ֤ינוּהַמִּזְבֵּ֙חַ֙עַל־מְכ֣וֹנֹתָ֔יוכִּ֚יבְּאֵימָ֣העֲלֵיהֶ֔םמֵעַמֵּ֖יהָאֲרָצ֑וֹת [וַיַּעֲל֨וּ] (ויעל) עָלָ֤יועֹלוֹת֙לַֽיהֹוָ֔הי״י֔עֹל֖וֹתלַבֹּ֥קֶרוְלָעָֽרֶב׃(ד)וַֽיַּעֲשׂ֛וּאאֶת־חַ֥גהַסֻּכּ֖וֹתכַּכָּת֑וּבוְעֹלַ֨תי֤וֹםבְּיוֹם֙בְּמִסְפָּ֔רכְּמִשְׁפַּ֖טדְּבַר־י֥וֹםבְּיוֹמֽוֹ׃(ה)וְאַחֲרֵי־כֵ֞ןבעֹלַ֤תתָּמִיד֙וְלֶ֣חֳדָשִׁ֔יםוּלְכׇל־מוֹעֲדֵ֥ייְהֹוָ֖הי״י֖הַמְקֻדָּשִׁ֑יםוּלְכֹ֛למִתְנַדֵּ֥בנְדָבָ֖הלַיהֹוָֽהי״יֽ׃(ו)מִיּ֤וֹםאֶחָד֙לַחֹ֣דֶשׁהַשְּׁבִיעִ֔יהֵחֵ֕לּוּלְהַעֲל֥וֹתעֹל֖וֹתלַיהֹוָ֑הי״י֑וְהֵיכַ֥ליְהֹוָ֖הי״י֖לֹ֥איֻסָּֽד׃(ז)וַיִּ֨תְּנוּ־כֶ֔סֶףלַחֹצְבִ֖יםוְלֶחָרָשִׁ֑יםוּמַאֲכָ֨לוּמִשְׁתֶּ֜הוָשֶׁ֗מֶןלַצִּֽדֹנִים֙וְלַצֹּרִ֔יםלְהָבִיא֩עֲצֵ֨יאֲרָזִ֤יםמִן־הַלְּבָנוֹן֙אֶל־יָ֣םיָפ֔וֹאכְּרִשְׁי֛וֹןכּ֥וֹרֶשׁמֶֽלֶךְ־פָּרַ֖סעֲלֵיהֶֽם׃(ח)וּבַשָּׁנָ֣ההַשֵּׁנִ֗יתלְבוֹאָ֞םאֶל־בֵּ֤יתהָֽאֱלֹהִים֙לִיר֣וּשָׁלַ֔͏ִםבַּחֹ֖דֶשׁהַשֵּׁנִ֑יהֵחֵ֡לּוּזְרֻבָּבֶ֣לבֶּן־שְׁ֠אַלְתִּיאֵ֠לוְיֵשׁ֨וּעַבֶּן־יֽוֹצָדָ֜קוּשְׁאָ֥ראֲחֵיהֶ֣ם׀ הַכֹּהֲנִ֣יםוְהַלְוִיִּ֗םוְכׇל־הַבָּאִים֙מֵהַשְּׁבִ֣ייְרֽוּשָׁלַ֔͏ִםוַיַּעֲמִ֣ידוּאֶת־הַלְוִיִּ֗םמִבֶּ֨ןעֶשְׂרִ֤יםשָׁנָה֙וָמַ֔עְלָהלְנַצֵּ֖חַעַל־מְלֶ֥אכֶתבֵּית־יְהֹוָֽהי״יֽ׃(ט)גוַיַּעֲמֹ֣דיֵשׁ֡וּעַבָּנָ֣יווְ֠אֶחָ֠יוקַדְמִיאֵ֨לוּבָנָ֤יובְּנֵֽי־יְהוּדָה֙כְּאֶחָ֔דלְנַצֵּ֛חַעַל־עֹשֵׂ֥ההַמְּלָאכָ֖הבְּבֵ֣יתהָאֱלֹהִ֑יםבְּנֵי֙חֵֽנָדָ֔דבְּנֵיהֶ֥םוַאֲחֵיהֶ֖םהַלְוִיִּֽם׃(י)וְיִסְּד֥וּהַבֹּנִ֖יםאֶת־הֵיכַ֣ליְהֹוָ֑הי״י֑וַיַּעֲמִ֩ידוּ֩הַכֹּהֲנִ֨יםמְלֻבָּשִׁ֜יםבַּחֲצֹֽצְר֗וֹתוְהַלְוִיִּ֤םבְּנֵֽי־אָסָף֙בַּֽמְצִלְתַּ֔יִםלְהַלֵּל֙אֶת־יְהֹוָ֔הי״י֔עַל־יְדֵ֖ידָּוִ֥ידמֶֽלֶךְ־יִשְׂרָאֵֽל׃(יא)וַֽ֠יַּעֲנ֠וּדבְּהַלֵּ֨לוּבְהוֹדֹ֤תלַֽיהֹוָה֙י״י֙כִּ֣יט֔וֹבכִּֽי־לְעוֹלָ֥םחַסְדּ֖וֹעַל־יִשְׂרָאֵ֑לוְכׇל־הָעָ֡םהֵרִ֩יעוּ֩תְרוּעָ֨ההגְדוֹלָ֤הבְהַלֵּל֙לַֽיהֹוָ֔הי״י֔עַ֖להוּסַ֥דבֵּית־יְהֹוָֽהי״יֽ׃(יב)ווְרַבִּ֡יםמֵהַכֹּהֲנִ֣יםוְהַלְוִיִּם֩וְרָאשֵׁ֨יהָאָב֜וֹתהַזְּקֵנִ֗יםאֲשֶׁ֨ררָא֜וּאֶת־הַבַּ֤יִתהָֽרִאשׁוֹן֙בְּיׇסְד֔וֹזֶ֤ההַבַּ֙יִת֙בְּעֵ֣ינֵיהֶ֔םבֹּכִ֖יםבְּק֣וֹלגָּד֑וֹלוְרַבִּ֛יםבִּתְרוּעָ֥הבְשִׂמְחָ֖הלְהָרִ֥יםקֽוֹל׃(יג)וְאֵ֣יןהָעָ֗םמַכִּירִים֙ק֚וֹלתְּרוּעַ֣תהַשִּׂמְחָ֔הלְק֖וֹלבְּכִ֣יהָעָ֑םכִּ֣יהָעָ֗םמְרִיעִים֙תְּרוּעָ֣הגְדוֹלָ֔הוְהַקּ֥וֹלנִשְׁמַ֖עעַד־לְמֵרָחֽוֹק׃
נוסח המקרא מבוסס על מהדורת מקרא על פי המסורה (CC BY-SA 3.0), המבוססת על כתר ארם צובה וכתבי יד נוספים (רשימת מקורות וקיצורים מופיעה כאן), בתוספת הדגשת שוואים נעים ודגשים חזקים ע"י על־התורה
הערות
אוַֽיַּעֲשׂ֛וּ ל=וַֽיַּעֲשׂ֛וּ בגעיה ימנית
בוְאַחֲרֵי־כֵ֞ן =ש1,ק-מ,ב1 ובדפוסים • ל!=וְאַחֲרֵיכֵ֞ן (אין רווח בין התיבות ובלי מקף) • הערות דותן וברויאר (במהדורת חורב)
ג‹רווח› ל=פרשה פתוחה
דוַֽ֠יַּעֲנ֠וּ ל=וַֽ֠יַּעֲנוּ בגעיה ימנית
התְרוּעָ֨ה =ל?,ש1,ק-מ,ב1 (בטעם קדמא) • בהקלדה גירסה 4.16 העירו על גירסה חריגה במילה הזאת, ובגירסה 4.20 שינו את הטעם; כוונתם כנראה שמיקומו של טעם הקדמא בסוף האות עי״ן בכתב־היד נראה כמו פשטא (תְרוּעָ֙ה).